11 באוגוסט, 2013

מאת: גל ברקן

אני אוהבת את פייסבוק. הנה. הודיתי בזה.

ניסו לצרף אותי ללינקדאין, לפתות אותי עם טוויטר, לדגדג אותי עם פינטרסט ואף למשוך אותי לגוגל פלוס. לא עזר. אני אישה של פלטפורמה אחת. פייסוש ואני לנצח.

אפשר היה לחשוב שאני מקבלת משכורת מצוקרברג לפי כמות ההסברה שאני מנהלת עבורו. לא יאמן כמה חוסר הבנה, כמה התנגדות ועויינות מעוררת הפלטפורמה ששינתה את פני העולם.

הבעיה, אני חושבת, נעוצה בכך שהפלטפורמה היא לא אחת. החזון של צוקרברג על שמירת קשר עם החברים התנפח למפלצת שמשמשת לכל דבר, החל משיתוף של תמונות משפחתיות, דרך היכרויות רומנטיות וסקס, חיבור לתוכן של אנשים כותבים, מהפכות פוליטיות ואחרות וכלה בפרסום עסקי. הפייס הוא חזות הכל, הדרך הקלה והנגישה ביותר להכל, ואם אתה לא שם, ובכן, חייבים להודות, אתה די לא קיים.

אז לטובת כל מי שקורא אותי ולא שולט בז'רגון, רציתי להניח פה כמה FAQ והתשובות עליהן. אולי תבינו קצת יותר אותי ואת שכמותי, ובסוף, כפי שהתפרסמו בפייסבוק – עשרת הדברות לחברים של גל ברקן.

גל ברקן
גל ברקן: אתם חופשיים לבהות בציצי שלי בשמלה האדומה עד שיצאו לכם העיניים, אבל אל תביאו את הכוונות שלכם לאינבוקס או לקיר שלי.

את מכורה ללייקים

כן ולא. עושה לי נעים לראות את מונה הלייקים עולה, אבל זה לא העיקר. הלייק הוא ביטוי הערכה לכתיבה שלי. בלעדיו, אין לי דרך לדעת האם אנשים קראו את מה שכתבתי, נהנו ממנו. אני לא מקבלת כסף על הכתיבה שלי. התשלום היחיד שאני מבקשת, שכל כותב פייסבוק מבקש, הוא הבעת ההערכה הפשוטה הזאת. כך אני מודדת את עצמי. לא רק כמות הלייקים חשובה לי. אני בודקת גם מי עשה לייק. לכל סוג של פוסט שלי יש אוכלוסיית מלייקקים אחרת קצת, וזה נחמד לראות שהחברים שלי לא עושים לייקים בלי אבחנה. כל אחד ומה שהוא אוהב. 

ללייקים יש גם עוד תפקיד חשוב – הגברת הנראות. על נראות נדבר תיכף.
 

אלה חברים אלה? הם יבואו כשתצטרכי אותם?

המילה "חבר" בפייסבוק שונה מהמשמעות הרגילה שלה. תחשבו שמדובר במילה שונה לגמרי, נגיד, "חבפ" (חבר פייסבוק). החבפים לא יבואו לבקר אותך אם תהיה חולה, הם ישלחו מילים חמות ולייקים מעל גלי הרשת, ויוסיפו איזה סמיילי עצוב. אם אתה נורא פופולארי, הם ישתפו בקשה שלך למצוא עבודה או דירה. כמעט תמיד לא יצא לך מזה כלום.

לעומת זאת, היה עונג מפתיע לראות כמה מהחבפים שלי התייצבו לחגוג איתי את יום הולדתי, חלקם ממקומות רחוקים, חלקם השקיעו מאמצים לא מבוטלים בכדי להגיע. לכולם יש מקום חם שמור בלב שלי. אני חושבת שהיה מספר שווה של חברים וחבפים בערב הזה. היה מצויין.

גל ברקן עם אחד החב''פים האהובים עליה - יונתן דבורין
גל ברקן עם אחד החב"פים האהובים עליה - יונתן דבורין 

בנאדם לא יכול להיות חבר של 3500 אנשים
נכון מאד, ואני לא.

אני כותבת. זאת המהות העיקרית של הפרופיל שלי. ה"חברים" הם קהל הקוראים שלי. זאת גם הסיבה שאני לא מדברת עם אף אחד בצ'אט. זה עובד קודם כל חד סטרי. אני כותבת – אתם קוראים.

עכשיו, בגלל שאצלי הכל גם וגם, אז יש אנשים שאני בעצמי אוהבת לקרוא, או סתם אנשים שאני אוהבת. אז יש כאלה שאני מקפידה במיוחד לראות מה הם כתבו, יש כאלה שיקבלו לייקים על תמונות של הילדים, ועם קבוצה קטנה של אנשים שהם חברים שלי "בלבן של העין" אני גם אדבר בצ'אט. יש קולגות, יש חברים אישיים קרובים, יש משפחה. הפרופיל שלי מכיל הכל, וככה אני אוהבת אותו.

למה את חופרת? הצפת לי את כל הפיד!
נראות, זה כל הסיפור. למדתי את זה מאחד מוותיקי הפייס. ככל שאתה מייצר יותר תנועה בפייסבוק, מעלה יותר פוסטים, מלייקק ומלוייקק, מגיב, כך הנראות שלך עולה. מה זה אומר? התוכנה צריכה לבחור מה יופיע בפיד של כל אחד. כאשר יש הרבה חבפים אי אפשר להראות את כולם. יעלה לפיד מי שעשה הכי הרבה. ככה הפלטפורמה מעודדת אותך לפעילות. אם אפרסם פוסט לאחר שלא הייתי פעילה במשך יום או יומיים, מספר האנשים שיראו אותו יהיה קטן מאד, וזה מחיר כבד לשלם.

לכן, ביום שאני רוצה להעלות טור, או משהו אחר שחשוב לי, אני דואגת למקסם את הנראות שלי על ידי מעורבות מקסימלית. קפיש? חוץ מזה, גם כשאני חופרת אני קורעת, אז, כמו שאומרת איל, בתי המתבגרת, תתמודדו.

חבר שלי אמר לי פעם שכל הזמן אומרים לו: "מה זה? כל הפרופיל שלך אדום. למה אתה לא מסיר אותה?" ועל זה הוא עונה תמיד: "ומה? להשאיר רק את מה שמשעמם?" 

גל ברקן
הלייק הוא ביטוי הערכה לכתיבה שלי.

את פורשת את כל החיים שלך בפייסבוק
ממש לא נכון. רוב מה שאני כותבת בפייסבוק, בעיקר הקצרים והשנונים, לא נוגע אליי אישית בכלל, וזו טעות לחשוב שכן. אני משתעשעת במילים, לא יותר. מי שינסה להסיק מסקנות על חיי מהסטטוסים שלי או מהשירים (ולא חסרים כאלה), יגיע למסקנות תמוהות מאד. אם אני מעלה משהו מהחיים האישיים שלי, תהיו בטוחים שזה משהו שנבחר בקפידה לקדם אותי או אג'נדה שלי.

ועכשיו, כמובטח, עשרת הדברות לחבפים. אתם מוזמנים לאמץ אותם, בשינויים המתחייבים. רק אל תשכחו לתת קרדיט:

 עשרת הדברות לחב"פים של גל ברקן:

1. אנוכי, גל ברקן, (מגלומאני משהו...) - רוצים להיות חברים שלי? תשקיעו שניה וחצי לרפרוף מהיר במה שאני כותבת על עצמי ותבדקו אם אני מתאימה לאג'נדה שלכם. לדוגמה: אני נשואה!! מאד!! אתם חופשיים לבהות בציצי שלי בשמלה האדומה עד שיצאו לכם העיניים, אבל אל תביאו את הכוונות שלכם לאינבוקס או לקיר שלי.

2. לא תעשו לכם איוונט וכל קבוצה - אתם יכולים להזמין אותי לאיוונט שלכם. אני כנראה לא אתייחס לזה. לא אישי. זה הולך לאיבוד באינספור הנוטיפיקיישנז. אתם באמת רוצים שאבוא לאירוע שלכם? תזמינו אותי אישית באינבוקס. אל!!! תזמינו אותי למחאות, התארגנויות פוליטיות ומסיבות בתשלום. חבל. 

קבוצות - אם אתם חברים קרובים שלי, ואתם מקימים קבוצה שאתם יודעים, מהיכרות איתי, שאתעניין בה, תוסיפו, מקסימום אוריד. נו הארד פילינגז. אם אתם מוסיפים סדרתיים לקבוצות, ומעולם לא עשיתם לי ולו לייק אחד, אתם תיחסמו.

3. לא תתייגו אותי לשווא - בתמונות שלא אני מופיעה בהן, ובעיקר בתכנים מסחריים. המתייג לשווא, אחת דינו להיחסם.

4. זכרו את יום השבת לשמרו - בשבת בערב בדרך כלל עולה הטור שלי. ראו, הוזהרתם.

5. כבדו את אבי ואת אמי - ויותר מזה, את הילדות שלי. זכרו שהאנשים הללו קוראים את מה שאתם כותבים כאן.

לייק - like
נחמד לראות שהחברים שלי לא עושים לייקים בלי אבחנה. כל אחד ומה שהוא אוהב
 

6. לא תרצחו - אחד את השני על הקיר שלי. גם אם אתם מתווכחים, שמרו על תרבות הויכוח. אני לא גננת. 

7. אמור להיות "לא תנאפו", אבל מה איכפת לי. תעשו מה שבראש שלכם. כולכם אנשים בוגרים. במקום זה, יהיה "לא תתחנפו". מחמאות זה סבבה, אבל אני מריחה חנופה לא כנה מקילומטר.

8. לא תגנבו - סטטוסים שלי או של חברים שלי. לשתף? בכבוד ובכיף! אבל יש לי זיכרון צילומי, ואם העליתם סטטוס לא לכם, אני אדע, וגם אדווח למי שהסטטוס שלו.

9. לא תענו ברעכם עדות שקר - שונאת שקרנים. מלידה.

10. לא תחמדו - זה חריג. לחמוד אני מרשה. גם לחלום. אין צורך לספר לי על זה. תודה.
הדיבר הזה מוחלף לאלתר בדיבר החשוב כל כך: שמור את השנ"ץ, כי קודש הוא.

וזהו.

אין לי הרבה דרישות. תודו. זבח בצורת סטייק, מדיום רייר, יתקבל בעין יפה.
תודה.

הכותבת היא גל ברקן, בלוגרית ב״סלונה״ וחיית פייסבוק
לבלוג של גל בסלונה - לחצו כאן
לפרופיל הפייסבוק הסוער שלה - לחצו כאן

הלוגו של פייסבוק
גל ברקן: אישה של פלטפורמה אחת

 


 

תחזיר אותי אחורה